Untitled-1

אדם בעקבות גורלו: 24 שנים למותו של איירטון סנה

אנגימה – אין דרך אחרת לתאר את חייו ומותו של איירטון סנה. נהגי פרומולה אינם הפלס הישר ביותר בחנות הטמבור, זה ברור לכל אדם בר דעת. המקצוע שלהם אינו אחד המאפשר לאדם לשרוד ללא האינסטינקט הרצחני הזה. אז לכל נהג פרומולה 1 יש את האינסטינקט הזה מלידה, ואז יש אנשים כמון איירטון סנה, שיישם את יכולתו הפנומנלית, לנהוג את “המייל הנוסף”, ללא פחד מגורלו. אז נכון, לפני 24 שנים, גם הברזילאי המופלא מצא את עצמו אוכל את הבוסר של קו עבודתו ונענש על כך בחייו, אך עד עצם היום הזה ולהמשך ההיסטוריה של הענף המוטורי – סיפורו של סנה הוא בגדר אגדה.

“מלך הגשם” הם קראו לו, בעקבות יכולתו הפנומנלית במסלול רטוב. פוטנציאל על מגיל צעיר, אשר הצליח לעשות את המעבר מדרום אמריקה לסבב האירופאי עד הפורמולה 1. סנה הוציא את המקסימום מכל מכונית שהייתה לו, מלבד האחרונה.

הוא היה דמות שנויה במחלוקת גם מול הקולגות חולות האדרנלין. הוא יצר את אחת מיריבויות הספורט הגדולות ביותר מול אלן פרוסט, אשר שימש כ-נער הזהב של הפרומולה בעוד איירטון תפקד כאביר האפל. מספרים על אדם מכבד ומנומס לרוב, אך כאמור –  עולם הפרומולה הוא כנראה בעל “הדמויות” העגולות ביותר לעיני הציבור. ובין פרסונות אלו, הוא עדיין הצטייר כקצת יותר משוגע .

על המסלול עצמו דבר אחד היה ברור – הניצחון היה הכל בשביל איירטון סנה. אלוף הסבב שלוש פעמים, לא פחד לסכן גם את עצמו וגם את יריביו, כאשר המקום הראשון על הפודיום או נקודות הדירוג נמצאות על הכף. זה היה איירטון סנה – כמו גם מעשי הצדקה הרבים, שלא נודעו לציבור עד אחרי מותו והרצון לראות חיים טובים יותר במדינתו – גם זה היה איירטון סנה.

הוא היה קתולי אדוק, אשר היה מעביר את הטיסות הארוכות בין סאו פאולו לאירופה, בקריאת הברית החדשה. למרות היותו בצד של האפיפיור, זה לא מנע ממנו לצאת עם דוגמניות, לא להצליח לשמור על חיי נישואין ולסיים את חייו ללא ילדים. המשפחה, החברים, אהובותיו וכנראה גם אלוהים עצמו, היו משניים לעומת הסבב.

בחג הפועלים לפני 24 שנים איירטון סנה סיים את חייו (france 24)

 נפשו הייתה של פילוסוף והנהיגה הייתה העט והמוזה שלו. בתוך המרוץ, כשרק יכולותיו, ביצועי מכוניתו ותנאי המטאורלוגיה קובעים – שם הוא היה מגיע לתובנותיו העמוקות ביותר. 

נקודת הפתיחה של חייו הייתה פשוטה למדי חשוב לציין. כן איירטון סנה נולד בברזיל לפני 58 שנים + חודש וקצת, אך אין מדובר בסיפור הקלאסי של הכדורגלן מ-הפאבלה. משפחתו הייתה עמידה ותמכה כבר מהיותו צעיר בחלומו הגדול. נידה ומילטון דה סילבה האמינו בבנם וביכולתו לגבור על הסיכויים.

ילדותו בסאו פאולו של מי שנודע דאז כ-איירטון דה סילבה הייתה מאושרת. בנוסף  הוא התפתח כאתלט לא רע בכלל ובמשך כל חייו עסק בספורט אתגרי ומוטורי . בגיל 7 הוא נהג לראשונה בג’יפ על ברכי אביו, בעוד הוא תפעל את ההגה וידית ההילוכים, והאב שימש כאחראי על הקלאץ’, הגז והברקס.

האב גם היה זה שבנה את מכונית הגו-קארט הראשונה של בנו, כשזה היה בן 13 וזמן קצר לאחר מכן הוא החל להשתתף בתחרויות נוער. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות,  איירטון זכה באליפות הקארטינג של אמריקה הדרומית. הברזילאי המשיך ליצור לעצמו שם בסבב, לאחר שסיים במקום השני באליפויות העולם של 1979 ו-1980, היירטון החליט לעשות את הצעד הקשה ביותר בחייו עד אותו הרגע.

איירטון סנה, אשר השתמש בשם נעוריה של אמו, על מנת להתבלט עם שם קצת פחות נפוץ לברזילאי מ-דה סילבה, ארז מזוודה והמריא לאנגליה, על מנת להיכנס לסבב החד מושבי.

איירטון החל להתחרות בקארטינג מגיל 13 (ויקיפדיה)

טבילת האש שלו הייתה בקבוצת “ואן דיימן”- מסבב  הפורמולה פורד. בשנת 1981, הצליח לזכות בשני מרוצים, אך בשונה מהאתוס שדבק בו ובמשפחתו, ככאלו שהלכו אול אין על הקריירה של הילד האמצעי, המרחק הקשה גם על ההורים אשר כבר דיברו על כך שיחזור לחיים נוחים כחלק מהעסקים המשפחתיים. איירטון אשר לפתע היה לבדו מול העולם ביבשת זרה עם אנשים משונים, החל להרגיש את החלל הריק. גם העובדה שנישואיו הטריים לחברת ילדות עלו על שרטון, לא הוסיפו נחת לסנה בן ה-21 בזמנו. גרושתו אף סיפרה בראיונות שכאשר היו ביחד היא חשה כמאהבת, כאשר שאיפתו להיות הנהג הטוב בעולם לקחה את זמנו מתפקידו כבעל.

סנה כבר חזר לברזיל, אך הצלצול הגואל הגיע מחברת פורמולה-פורד 2000, אשר הציעה לו 10.000 פאונד, על מנת שינהג בשבילם. את הסבב של 83′, סנה כבר עשה בפורמולה 3, ואף זכה באליפות דרמטית במרוץ האחרון של העונה, על חשבון מרטין ברנדל הבריטי. משם הדרך לסבב היוקרתי ביותר הייתה סלולה.

סנה נבחן מול מספר קבוצות, כולל וויליאמס ומקלארן החזקות. רון דניס האגדי ממקלארן, כמו גם פיטר וור מקבוצת לוטוס, הציעו לאיירטון חוזה מבחן לשנת 1984, בסיומן יוחלט האם להמשיך את הקשר. אך, עוד טרם הפך לאגדה שהוא, או טרם שרף צמיג על מסלול ב-F1, איירטון רצה שיתנו לו את מה שהוא רוצה בשביל שיוכל לספק את המיטב.

תחילה דובר על כך שיצטרף לקבוצת “לוטוס” כנהג המוביל, אך הספונסר רצה נהג בריטי. לאחר מכן נבחן בברבהאם, שם נבחן נגד בן ארצו ואויבו העתידי – נלסון פיקה, עליו נאמר שהעניק לסנה את הכינוי המעליב – “נהג המונית מסאו פאולו”. אנשי הקבוצה התרשמו ממנו חרף זלזולו של נהגם הבכיר, אך שוב הפוליטיקה – אויבת גדולה של סנה יותר מכל נהג יריב- נתנה אותותיה, כיוון שהספונסרים האיטלקיים רצו שבן ארצם ישב מאחורי ההגה במכונית המשנית. מי שכן קיבל עבודה בסופו של יום כנהג מבחן היה רוברטו מורנו – חברו של פיקה.

אולי בעקבות זאת הוא הצטרף לטולמן – קבוצה קטנה וחדשה ללא שאיפות גדולות במיוחד, אך כזו שהפוליטיקה של הסבב עוד לא הושרשה בה. סנה ערך את מרוץ הבכורה שלנו בשנת 1984, בריו דה ז’נרו (עירו של פיקהׂׂׂ), במהלכו זכה בתואר המפוקפק כראשון שפורש ממירוץ באותה עונה, לאחר כשל במנוע. אם רוצים לספק בראייה היסטורית תמונת פתיחה עגומה יותר, אז המנצח במירוץ היה אלן פרוסט.

היירטון המשיך להתאקלם לקצב של ה-F1, בעוד הוא חווה אכזבה נוספת, לאחר שכשל להעפיל לגראנד פרי בסן מרינו (הפעם היחידה שזה קרה לו בקריירה). אך הכל השתנה בגראנד פרי של מונאקו. במירוץ הגשום הראשון של העונה, האגדה על האיש ששאב את כוחו מהמסלול הרטוב, החלה לרקום עור וגידים.

סנה סיפק את התוצאה הטובה ביותר שלו עד אותו הרגע. ובנוסף, הצליח לעקוף את ניקי לאודה הגדול בסיבוב ה-19 ובהמשך כבר היה בדרך הסלולה  לקחת את ההובלה מאלן פרוסט, אך בהשפעת הנהג הצרפתי שהתרה בפני צוות השיפוט לגבי מזג האוויר המחמיר, המירוץ הופסק, למורת רוחו של איירטון.

גרסה אהובה במיוחד על חובבי הספקולציות טוענת שהסיבה לעצירת המירוץ הייתה כשלים במנוע של פרוסט חביב העסקנים מקבוצת מקלארן הגדולה והחזקה. עד סיום העונה, סנה הגיע עוד פעמיים לפודיום, לאחר שסיים שלישי בגרנד פרי הבריטי והפורטוגזי.

עוד במהלך עונתו הראשונה בסבב, איירטון כבר חיפש אפשרויות טובות יותר מטולמן והחל במשא ומתן עם קבוצת לוטוס. לאחר פרשה מלאת סחבת מול קבוצתו הראשונה, שאנשיה זעמו על כך שלא התרה בפניהם על המגעים עם לוטוס, סנה שילם כדי להשתחרר מהחוזה והמשיך לעונתו השנייה ב-F1 בקבוצתו החדשה.

ב-3 העונות בלוטוס, היירטון המשיך להשתפר לאחר שרשם 6 הופעות על המדרגה העליונה של הפודיום במהלך הקדנציה, כשרובן במזג האוויר רטוב. בשנתו האחרונה בקבוצה, הוחלפו המנועים למנועי V6 של הונדה, מאותו הסוג אשר הביא לפיקה ופרוסט את האליפויות בשנתיים הקודמות.איירטון אומנם פתח נפלא את העונה, לאחר שתפס את ההובלה לאחר שתי תחרויות, אך פורמולה 1 זה לא רק מנוע חזק ושוב המכונית אכזבה את הנהג.

בעקבות הקשר שנוצר לאיירטון עם חברת הונדה אשר סיפקה את המנועים החזקים ביותר, הוחלט בקבוצת מקלארן להתסיס מעט את השטח. לאחר שקיבלו את האישור מאלן פרוסט, איירטון סנה הגיע לקבוצה בה דמויות כמו ג’יימס האנט ובן ארצו – אמרסון פיטפלדי, עשו חיל וזכו באליפויות, בידיעה ברורה שהוא אינו מגיע כעזר לאלוף העולם פעמיים באותה תקופה, אשר רצה להשיב את תוארו.

תחילה האווירה הייתה מחויכת, אך ככל שהעונה התקדמה גם פרוסט הפוליטיקאי הוריד את הפילטרים ואת הקסם האישי לעיני המצלמה, והחל לדבר יותר לפי רחשי לבו, על מי שהפך ליריבו הגדול. כפי שכבר נכתב, איירטון סנה לא היה אדם אהוב על כל הבריות. התעקשותו לא לשחק את משחק “החליפות”, בניגוד לפרוסט, כנראה שללה ממנו גישה הרבה יותר נוחה לטופ של הענף.

אך רוב הבעיות היו עם נהגים יריבים. לא שנהגי פורמולה 1, אשר מסכנים את חייהם ואת גופם ברמת הגלדיאטורים המודרניים במשך כל העונה, הם אנשים פשוטים, אך הסגנון רודף האנדרנלין של סנה הרתיע אותם.

איירטון (שמאלי) ואלן פרוסט – חברי הקבוצה שהפכו ליריבים מרים (ABCׂ)

פיקה שלא אהב את הכוכב העולה ממדינתו שכבר צבר פופולריות רבה  ממנו בברזיל, פקפק בזהותו המינית של איירטון, אשר יצא עם דוגמניות מרחבי העולם לאורך השנים, אך מעולם לא התמסד באמת. סנה החזיר בראיון ב-1990 והכריז שהוא קיים יחסי מין עם מי שנועדה בזמנו להתחתן עם נלסון פיקה.

אך היריבות עם פרוסט באמת הגיעה למימדיים אפים, כששני נהגים, מאותה קבוצה, מתחרים ראש בראש, מי הנהג הטוב ביותר. סנה האמוציונלי, שלוקח סיכונים ורוצה לנצח בכל מחיר על המסלול. לעומתו פרוסט המחושב, בנם המועדף של קברניטי הסבב, שבמקרה הצורך רק יחפש את המיקום שמוביל לניקוד.

בעונתם הראשונה יחדיו במקלארן, היה ברור שיהיה מדובר בקרב ראש בראש בין שני הענקים של הקבוצה, עקב תקנה חדשה אשר מנעה את השימוש במנועים עם מגדש טורבו. בעוד יתר הקבוצות השתמשו במנוע עם לחץ אטמוספרי, סנה ופרוסט סיימו את העונה במרחק אסטרונומי מהמקום השלישי.

מערכת היחסים השנויה במחלוקת מלכתחילה, החלה להיסדק בגראנד פרי של מונאקו 88′, לאחר שפרוסט שהוביל את הטבלה, נאלץ לפרוש מהמירוץ מה שהוביל לשיוט קליל של איירטון ומכוניתו המפלצתית, עד אשר שמע מהקשר את ההוראה “להאט את הקצב”. סנה כנראה היה בנירוונה מוחלטת עם המסלול, כך שהתובנה שהוא אינו לבד בעולם כנראה עשתה את שלה וגרמה לו לאבד שליטה על מכוניתו ולהתרסקות מאכזבת.

העימות הראשוני הישיר בין השניים מאז שהחלו לשתף פעולה הגיע בגראנד פרי הפורטוגזי, לאחר שבמהלך ניסיון עקיפה של פרוסט, איירטון חסם אותו וכמעט גרם לו לבצע תאונה. פרוסט זעם ואף לפת את חברו לקבוצה בצווארו בתום מעמד הפודיום. סנה התנצל, אך מכאן כבר היה ברור שלא הכל מושלם בממלכת מקלארן. לאחר עוד התרסקות בה סנה היה מעורב בגראנד פרי האיטלקי, לאחר ניסיון עקיפה, החלו להשמיע קולות לגביי נהג “מלוכלך” שמבחינתו הניצחון יותר חשוב מאשר בריאות הקולגות שלו.

שיטת הניקוד הכלי דאז החשיבה רק את 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג. לולא השיטה המיושנת פרוסט היה זוכה בעוד אליפות עולם ב-88′. אך מי שהפך בעקבות אותה עונת “קיזוז” ללוביסט גדול לשינוי השיטה, סיים שני במרחק שלוש נקודות מ-איירטון סנה, שהגשים את חלום ילדותו והפך לאלוף עולם. בנוסף, סנה קבע שיא ניצחונות לעונה (8) וגם שבר את השיא למספר זינוקים מהפול פוזישן (13). סוף סוף הנהג האולטימטיבי זכה למכונית המושלמת והשילוב היה מרהיב.

מאות אלפי ברזילאים יצא לרחובות וחגגו כאילו נבחרתם זכתה במונדיאל. בימים לא קלים של הסלסאו, איירטון סנה היה הגיבור הגדול ביותר של העם הברזילאי.

לאחר הפסד הנבחרת לאיטליה במונדיאל 86′, סנה ביצע את סיבוביו האחרונים בטורניר דטרויט כשהוא מניף את דגל ברזיל. בשונה מבני ארצו נהגי המירוצים, הלאומיות הברזילאית תמיד הייתה מוחצנת אצל איירטון סנה. כך הוא הפך לאלוף של העם, חרף האשמות מפרוסט, פיקה ושלל האויבים שצבר לאורך השנים.

שני הפעמים בהם סיכן את חייו כדי לחלץ יריבים אשר נקלעו לתאונה בעוד יתר הנהגים חלפו על פניהם, לבטח לא תרמו לאותה תפיסה שניסו להציג.הבכירים ב-F1 רצו להציג זאת כקרב בין פרוסט “הטוב” לסנה “הרע”, אך דבר אחד  שאיירטון סנה מעולם לא היה זה בובה על חוט.

המושכים בחוטים רצו לתייג אותו כנבל, אך איירטון סנה אינו בובה על חוט (pintrest)

בעונתם השנייה יחד במקלארן, שוב הצ’ילבות הלכו ראש בראש על התואר. פרוסט כבר פתח פער של 20 נקודות על איירטון, אך הברזילאי הצליח לצמצם והכל הסתכם בגראנד פרי היפני. בתחרות לפני האחרונה של עונת 89′, השניים התנגשו לאחר ניסיון עקיפה של סנה. פרוסט פרש, אך סנה הצליח להמשיך ולנצח במירוץ, אך השבתת מכוניתו של פרוסט אינה אמרה שהמירוץ האמתי הסתיים. בעוד המכוניות עוד שורפות את המסלול, אלן פרוסט ניגש לאחראים על הסבב ודרש שיפסלו את ניצחונו של סנה עקב נהיגה מסוכנת. כמובן שכך היה.

ההחלטה והקולות שנשמעו נגדו הובילו את איירטון למשבר הגדול ביותר שלו מאז שנכנס לסבב היוקרתי. שוב הגיעו שיקולי פרישה לאחר העליהום והעונש שספג מקברניטי הסבב. אך זהו איירטון סנה וזה שהוא אנושי יותר ממה שמעריציו ושונאיו אולי חשבו בעבר, אין זה אומר שהוא יוותר.

לאחר עזיבתו של פרוסט לקבוצת פרארי, סנה הפך לאס היחיד של רון דניס. שוב השניים נפגשו ראש בראש, שוב ביפן ושוב זה נגמר עם פציעות ומכוניות מרוסקות. סנה הגיע במוד קרבי לאותה עונה לאחר הדברים ששמע בתקשורת ןמקולגות ועסקנים.

הוא הוביל בניקוד על פרוסט וכתוצאה מכך, האיש שראה רק את קו הסיום לאורך כל הקריירה, לקח מעט השראה מאויבו בנפש, והוסיף את הטאץ’ האישי שלו, לאחר שככל הנראה ריסק את שניהם בכוונה, מה שהוביל לזכייתו השנייה של סנה באליפות העולם.

בעונה לאחר מכן, גם פרוסט לא היווה יריב גדול דיו בשביל איירטון, שזכה באליפות העולם האחרונה בקריירה שלו, הצעיר ביותר שעשה זאת שלוש פעמים, בעוד הוא גם הגיע ל-60 זינוקים מהפול פוזשן.  עונת לאחר מכן הגיעה הנפילה. המכונית של מקלארן סבלה ממספר בעיות, בעוד וויליאמס התחדשה במנוע RS4 של רנו למכוניתו של נ’ייגל מנסל, בעוד סנה סיפק עונה חלשה המקום רביעי, שלוש נקודות מאחורי מיכאל שמואכר שהחל ליצור שם בסבב.

בעונתו האחרונה במקלארן סנה סיים במקום השני הכללי, מאחורי פרוסט המתקמבק. התחנה הבאה הייתה קבוצת וויליאמס, שרצתה להחזיר את התואר אחרי עזיבתו של מנסל לסבב מכוניות הקארט (גם בעונתו בסבב הנ”ל, הבריטי זכה באליפות העולם) וכתוצאה מכך, איירטון הגיע לקבוצתו הרביעית והאחרונה.

גם כשכבר נגע בשמיים, איירטון מעולם לא זנח את אמונתו בשוכן במרומים. רבים ייחסו את אמונתו לגורם המאפשר לו לקחת את הסיכונים כשהוא לוקח, בעקיפות ובמסלול הרטוב. פרוסט אף אמר בראיון בצורה מלגלגת: “רק בגלל שאיירטון מאמין באלוהים או משהו, הוא חושב שהוא בן אלמוות”.

איירטון לקח את הסיכונים וגרם לאנשים אחרים להסתכן, אך מעולם לא גרם לכך במזיד (מלבד אותה נקמה כלפיי פרוסט), והטרגדיה הגדולה ביותר היא העובדה שהוא היה מודע ואף התרה לגבי הבעיות שברכבו החדש לאנשי ויליאמס. סנה הרשים בנהיגתו במרוצים הראשונים של העונה, אך נאלץ לפרוש עקב תקלות ולסיים ללא נקודות.

ואז הגיע אותו גראנד פרי של סן מרינו. סוף השבוע המשיך לבשר רעות לאחר שבמהלך נסיעות המבחן, חברו של סנה ובן ארצו – רובנס ברקלי, נפצע בתאונה קשה. בהמשך בהקפות הדירוג, העסק הפך לכואב באמת, לאחר שמחוץ לרדאר הזיכרון הקולקטיבי, מותו הטרגי של רולנד רנצברגר הפך להערת שוליים צינית, עקב מותה של אגדה יום למחרת.

המסלול באימולה, 40 ק”מ מזרחית לבולוניה, לא היה לרוחו של סנה ובצדק . אותו עיכול בו הוא איבד את חייו כבר גרם לשתי תאונות קשות בעבר וגם המבחנים שעשה לרכבו לאחר שהתקלות “תוקנו”, לא היו לשביעות רצונו של סנה כלל. אך בכל זאת הוא סמך על עצמו ועל אלוהים, שיהפכו את המירוץ לזה שיחזירו למירוץ האליפות. מיכאל שומאכר ניצח את אותו גראנד פרי, במה שהפך להתחלת מורשתו וניצחונו העצוב ביותר, כגדול נהגי הפורמולה בכל הזמנים.

באותו חג פועלים לפני 24 שנים, איירטון סנה החל בהובלה על שומאכר, לפני שהמירוץ נעצר עקב תאונה מוקדמת. בהקפה השנייה לאחר שחודש המירוץ מכוניתו של איירטון סטתה מהמסלול ונכנסה בקיר בטון במהירות של כ-200 קמ”ש. לאחר שחולץ מצלמות הטלוויזיה קלטו בבירור את החור העצום שנפער בקסדתו של סנה, כך שהיה חשש מוצדק שהוכח כנכון, לפגיעה ראשית חמורה במיוחד.

הטענה הרשמית היא שהוא מת בביה”ח, אך רבים מאמינים, שכבר באמבולנס סנה פגש את הבורא , אך מארגני המירוץ לא רצו להכריז על כך ולהפסיק את המירוץ בו הושקעו משאבים רבים. במהלך השנים עלו טענות רבות על נסיבות מותו, כלפיי קבוצת וויליאמס בפרט וה-F1 בכלל, אך לא מעט מקופות השרצים נשארו סגורות ומושתקות על ידי אנשים חזקים שיש להם מה להפסיד ככל הנראה.

מותו של האיש חסר הפחד, העלה שאלות ותהיות רבות שטרם נענו (FANDOM)

אין זה אומר שאותה הטרגדיה  של האיש שנאמר עליו שהוא  חושב שהוא בן אלמוות, כמו גם זו של הקולגה האוסטרית הפחות מפורסמת, הובילו גם את מנהלי הסבב כמו גם איגוד נהגי הגראנד פרי, לבצע שינויים מהותיים במסלולים מסוכנים במיוחד כמו גם שדרוג עזרי הבטיחות והמכניקה ברכבי הפורמולה.

מותו גרם לאבל בינלאומי. האיש שהיה מפורסם במדינתו כמו כדורגלן על, שתמיד גרם לברזילאים להרגיש חלק מהצלחתו, העובדה שלקח סיכונים ולא היה נפת צופים לא המאיסה אותו על דעת הקהל העולמית, אלא להפך, המורשת של איירטון סנה התבססה על השילוב בין האדם אשר מסוגל להכניס את יריבו לקיר בטון  במידה ולא ירפה בשם הניצחון, לעומת זה שלאחר מותו נחשפו הסכומים האסטרונומיים שהשקיע בפיתוח האזורים הקשים במיוחד בארצו. סכום שהוערך באזור ה-400 מיליון דולרים.

בקיץ 1994 נבחרת הסלסאו בראשות רומאריו, בבטו ושות’, הצליחו להחזיר את הגביע העולמי לביתו הטבעי, לאחר דו קרב הפנדלים המפורסם מול איטליה, או יותר נכון הבעיטה המפורסמת לשמיים של רוברטו באג’יו.  שחקני הסלסאו הקדישו את הסכייה לאיירטון. האגדה אף מספרת, שהוא ניצל את כוחותיו החדשים כיצור שמימי על מנת להרוס לפנומן האיטלקי את הרגע.

בית המשפט האיטלקי, קבע בשנת 2004 שקבוצת וויליאמס אשמה ברשלנות שגרמה לנסיבות מותו של סנה, אך גזר הדין הגיע לאחר שכבר חלה תקופת ההתיישנות וברור שיש רצון לקבור מאחור את הפרשה, למורת רוחם של רבים שכמו סנה, מאסו בפוליטיקה המסואבת ורק רוצים שקיפות.

סיפור האגדה של איירטון סנה הוא חייו וגם מותו, זה המר והמתוק – רגעי המשבר וההצלחות הפנומנליות. היריבויות המרות וסיכון חייו בשביל לנצח במירוץ או להציל חיים של חבר, כל זאת ועוד הפכו את איירטון סנה לאדם המסקרן ביותר בהיסטוריה של הענף היוקרתי, אשר הדהים אותנו בנהיגה הווירטואוזית שלו תחת תנאים לא תנאים, עד הסוף האכזרי, אך הסימבולי.

תגובה